חוק צמצום השימוש במזומן, התשע”ח-2018 נכנס לתוקף ביום 1.1.19.  מטרתו של החוק היא קביעת הגבלות על השימוש במזומן ובשיקים סחירים, בכדי לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור.

החוק חל על עוסקים וגם כאלו שאינן עוסקים. החוק מגביל את העסקאות לגביהן ניתן להעביר תשלום במזומן לעסקאות בהן מחיר העסקה (כהגדרתו בחוק) הוא:

  • עסקה עד לסכום של11,000  ₪ – כאשר נותן או מקבל התשלום הינו עוסק. 
  • עסקה עד לסכום של 50,000 ₪ – כאשר שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים.
  • עסקה עד לסכום של 55,000 ₪ – כאשר אחד הצדדים לעסקה הוא תייר.
  • עסקה עד לסכום של 11,000 ₪ – לגבי קבלה או תשלום במזומן של שכר עבודה, תרומה, או הלוואה, למעט הלוואה שנותן גוף פיננסי מפוקח.
  • עסקה עד לסכום של  50,000₪ – לגבי קבלה או תשלום במזומן של מתנה.
  • במסגרת עסקאות עם עו”ד ורו”ח – עו”ד ורו”ח לא יקבלו סכום במזומן, מעבר לסכומים הנקובים לעיל, כאשר הם נותנים “שירות עסקי” ללקוח, כהגדרת מונח זה בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, התש”ס-2000.

יצוין, כי ההגבלות לעיל שנקבעו לשימוש במזומן לא יחולו במקרים הבאים:

  • בכל הנוגע לקבלת מזומן על ידי רשויות המדינה (כפי שייקבעו יוגדרו על ידי שר האוצר בצו);
  • עסקאות של תשלום במזומן בין קרובי משפחה כהגדרתם בחוק שאינו תשלום שכר עבודה.
  • גמ”חים אשר יהיו רשאים לתת הלוואות במזומן, בדומה לגופים פיננסיים מפוקחים. יודגש, כי חריג זה הוגדר בחוק כהוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום פרסום החוק ברשומות (קרי, עד ליום 18.3.20).

החוק קובע גם הגבלות על השימוש בהמחאות והסבתם, הכוללות בין היתר:

  • איסור על הסבת המחאה או על קבלת המחאה מוסבת, מבלי שפרטי המסב נקובים על ההמחאה (“שיק פתוח” או שיק “מוסב על החלק”) כאשר מוסר ההמחאה או מקבל ההמחאה הוא עוסק.
  • איסור על הסבת המחאה או על קבלת המחאה מוסבת, מבלי שפרטי המסב נקובים על ההמחאה בהמחאה העולה על 5,000 ₪ כאשר מוסר ומקבל השיק אינם עוסק.
  • לבנק יהיה אסור לפרוע המחאה ללא ששם הנפרע נקוב בו, או המחאה מוסבת שעולה על 10,000 ₪  אם היא הוסבה יותר מפעם אחת (או פעמיים אם ההיסב השני הוא לגוף פיננסי מפוקח), או אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב.

חובת תיעוד על עוסקים

החוק קובע, כי חובה על עוסקים לתעד את אמצעי התשלום שבאמצעותו שילם תשלום או קיבל תקבול.

חובת הצהרה בעסקה להעברת זכויות במקרקעין

החוק גם מטיל חובה על כל מי שרוכש זכויות במקרקעין לכלול בהצהרה המוגשת לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין, את כל הפרטים לעניין אמצעי התשלום שבו ניתנה התמורה. 

 קביעת סנקציות במסגרת החוק

החוק גם קובע שיעורים של עיצומים כספיים אשר יוטלו על עוסקים וכן, קנסות שיוטלו על מי שאינו עוסק וכל זאת, במקרים שבהם הופרו הוראות החוק וההגבלות הקבועות מכוחן בהתאם לשווי ההפרה (שיעור הקנסות נע בין 20% ל-30% ומדורג בהתאם כאמור בהתאם לשווי ההפרה).

כמו כן, החוק מגדיר כי מעשה מרמה שבוצע בניסיון להתחמק מהאיסורים הקבועים בחוק, הנו עבירה פלילית אשר בצידה עונש של שלוש שנות מאסר.

תחולת החוק והוראות מעבר

החוק קובע, כי לאחר שנה מיום כניסת החוק לתוקף (קרי לאחר ה- 1.1.2020), שר האוצר יבחן את שינוי הסכומים הקבועים בתוספת הראשונה ויהיה רשאי בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת חוקה, להפחית את הסכומים הנקובים בחוק באופן כדלקמן: במקום הגבלת התקרה בסך של 11,000 ₪, הסכום יופחת לסך של 6,000 ₪; במקום התקרה הנקובה לעיל בסך של 50,000 ₪  הסכום יופחת לסך של 15,000 ₪ (למעט לעניין רכישת כלי רכב).

עוד יודגש, כי החוק מחריג מתחולתו במשך תקופה של שלוש שנים עסקאות שבוצעו במזומן עם תושבי האזור או תושבי המועצה הפלסטינית. כמו כן, קובע מגדיר מנגנון דיווח על עסקאות מעין אלו העולות על 50,000 ₪ לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

השארת תגובה